×

או באמצעות כתובת המייל איתה נרשמתם


    רכישה מאובטחת
    משלוח חינם בקניה מעל 300 ₪

    0 מוצרים

    0.00

    מאז ועד היום: התפתחות החקלאות הישראלית בעולם

    לענף החקלאות הישראלי השפעה עצומה על ייצור הפירות והירקות ברחבי העולם, וישראל היא מהמובילות בתחום הפיתוח הטכנולוגי והחדשנות החקלאית, ולכן כל כך חשוב לישראל להיות מגזר חקלאי פורח. יש שאומרים אפילו שישראל היא "מרכז ההיי-טק" לחקלאות.

    הרבה דעות שונות על מה הפך את החקלאות הישראלית למצליחה כל כך, אבל יש גם כמה תשובות ברורות.

    עוד מראשית קום המדינה, החקלאות הישראלית תמיד הייתה חלק חשוב מאוד בכלכלת המדינה, והיא אחת מיצואניות ויבואניות הפירות והירקות הגדולות בעולם. מדינת ישראל מייצרת למעלה מ-60% מהתוצרת הטרייה שצורכים ישראלים ומייצאת ליותר מ-100 מדינות ברחבי העולם כך שייצוא הפירות והירקות ממדינת ישראל מסתכם בשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר מדי שנה למדינות בכל רחבי העולם, כולל אירופה, אמריקה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה וניו זילנד, ורק בשנת 2017 ייצאה ישראל תוצרת חקלאית בשווי 2.4 מיליארד דולר ברחבי העולם.

    החקלאות הישראלית תמיד הקדימה את זמנה בכל הנוגע לחדשנות וטכנולוגיה. ניתן לראות זאת בחידושי היי-טק כמו מערכות השקיה בטפטוף, שנמצאות בשימוש כבר למעלה מ-50 שנה, או אפילו חידושים עדכניים יותר כמו חקלאות הידרופונית, שקיימת רק 5 שנים. ועם מערכות השקיה כאלו, לא פלא שהחקלאות הישראלית נמנית מבין המשפיעות והמהפכניות בעולם.

    מערכת ההשקיה ההידרופונית הישראלית (Dropper), או “טפטפת”, פותחה בשנות ה-50 על ידי מהנדס ישראלי בשם שמחה בלאס. והיא טכנולוגיה חוסכת מים שיכולה לשמש למטרות חקלאיות או למטרות שאינן חקלאיות כגון אספקת מים לאזורי מגורים או מבנים מסחריים.

    בתחילת שנות ה-30, ביקר שמחה בלאס את חברו אברה לובזובסקי בעיר חדרה. זה, הראה לו “עץ שגדל בלי מים” ובמבט מעמיק יותר מצא בלאס שהאדמה יבשה לגמרי, אולם בסמוך לשורשי העץ מטפטף לו זרם מים מצינור חתוך שהיה בקרבת מקום. את הרעיון פיתח שמחה רק 20 שנים לאחר מכן כאשר השתחרר מתפקידו הממושך בצה”ל ויצא לעסוק בחייו הפרטיים.

    בשלהי שנות ה-50 תחילת שנות ה-60, עסק בפיתוח שיטת ההשקיה בטפטוף אותה אנחנו מכירים כ-”טפטפת” יחד עם בנו ישעיהו בלאס. בשנת 1965 חתמו האב והבן בלאס על הסכם על הקמת חברה משותפת יחד עם קיבוץ חצרים, המתעסקת מערכות השקיה מסוג זה ועם השנים קנתה החברה את חלקה של משפחת בלאס, והיא מוכרת עד היום בשיטתה להשקיה חסכונית וגידול התוצרת החקלאית משמעותית. לימים פותחה שיטת ההשקיה המכונה טפטפת לשיטת ההשקיה ההידרופונית – שיטת גידול ללא אדמה, זהו סוג של טיפוח אשר מסתמך באופן בלעדי על מים ודשן כדי לקיים צמחים.

    במאמר זה סקרנו בקצרה את חשיבותה ופירותיה הטכנולוגיים של החקלאות הישראלית וחשיבותה העולמית של ארצינו הקטנטונת לעולם הגדול, ואף הבנו קצת יותר כיצד הצליחה התעשייה החקלאית בישראל להיות כל כך מצליחה ומה המשמעות הכלכלית עבור המדינה כמו גם עבור מדינות ברחבי העולם המייבאות תוצרת ישראלית.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.